דיני משפחה

דיני משפחה:

המשפחה היא ערך עליון, היא המעניקה לאדם יציבות, ביטחון, חום ואהבה, ואולם במקרים מסוימים נאלץ אדם לקחת החלטה הרת גורל ולפרק את התא המשפחתי. במקרה שכזה הוא עלול ליפול לתוך תהום עמוקה, אם לא ייוועץ עם גורמים מקצועיים ותומכים, ביניהם עורך הדין.

עורך הדין אמון על המערך המשפטי ועליו לייצג נאמנה את הלקוח ולדאוג לאינטרסים שלו, כשטובת הקטינים ניצבת לנגד עיניו. בהליך הגירושין ישנם שלל סוגיות מהותיות, גם בפן הכלכלי - כשמדובר בחלוקת רכוש, מזונות אישה ומזונות קטין ועוד,  וגם בפן הרגשי - כשמדובר בהחלטות הנוגעות לעניין הקטינים, כגון משמורת, חלוקת זמני שהות ובקשות מיוחדות בהתאם למקרה ונסיבותיו.  בעניינים אלה יש להפעיל שיקול דעת מוגבר ולהתחשב בנפשם הרכה של הקטינים, אשר עבורם "העולם התרסק" , ולעולם לא להשתמש בהם ככלי מיקוח.

במקרים מסוימים יבקשו הצדדים להגיע לפשרות והסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט, כאשר עורך הדין ישמש כמגשר - בדרך זו יוכלו להימנע מעימותים קשים ויחסכו משאבים רבים, אולם זה תלוי ברצון הצדדים ונכונותם להתפשר האחד מול השני , באופן כזה עורך הדין יוכל לסייע לבני הזוג למצוא את "דרך המלך " וליישב את המחלוקות בצורה נאותה ככל שהדבר ניתן.

עורך הדין הוא "השופר" של הלקוח, הוא מייצג אותו מול הערכאות השיפוטיות ופעמים בהם קיים הצורך, אף מייצג אותו מול הרשויות השונות, למשל הרווחה או המשטרה-  במקרים של אלימות במשפחה-  ועליו להגן עליו.

בתחום המשפחה בייחוד חשוב לבחור עורך דין מקצועי, אמין, ענייני ואנושי ובעל יכולת להכיל את "עולמו של הלקוח" ולהיות לו "לפה" מול הערכאות השיפוטיות ומול הגורמים המקצועיים המעורבים בהליך.

כאשר אדם נמצא בהליך גירושין, חש כי עולמו חרב עליו ונמצא בסערת רגשות ועל כן, אסור לו להתמודד עם המציאות הזו לבדו ועליו למצוא את עורך הדין הטוב ביותר עבורו על מנת שיהיה "הקול השפוי" בהליך עצמו ויסייע לו להימנע מטעויות, שלעיתים, יגררו השלכות קשות ויפגעו ביקרים מכל - אלה ילדיו .

בענייני המעמד האישי ישנו פיצול סמכויות בין הערכאות האזרחיות - בתי המשפט לענייני משפחה ובין הערכאות הדתיות - בתי הדין הרבניים .

פעמים רבות ניתנות החלטות מקבילות וסותרות באותו העניין הנדון בערכאה הדתית ובערכאה האזרחית ואולם ישנם עניינים מסוימים אשר ידונו רק בערכאה הדתית או רק בערכאה האזרחית ( סמכות ייחודית ).

עו"ד בן דוד בוסטוס בעלת התמחות וניסיון רב שנים בייצוג הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה, בשלל הסוגיות המשפטיות הנוגעות לדיני המשפחה, ביניהן : גישור ויישוב סכסוכים, בקשה לשלום בית, גירושין, משמורת וזמני שהות, מזונות אישה ומזונות ילדים, אבהות, ניכור הורי, חלוקת רכוש, ידועים בציבור, הסכמי ממון, מינוי אפוטרופוס, אלימות במשפחה, צוואות וירושות.

בקשה ליישוב סכסוך במשפחה:

בשנת 2014 חוקק החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה ( הוראת שעה ), תשע"ה 2014 וזה נועד לסייע לבני זוג שהחליטו להפריד כוחות ( בין אם הם נשואים ובין אם הם גרושים או פרודים ) ובין הורים וילדיהם, לנסות וליישב את המחלוקות ביניהם בדרך של הסכמות הדדיות ובכך למנוע הגעתם לפתחי בית המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים, שמעבר לעלות הכספית הגבוהה ישלמו מחיר רגשי כבד בגין התנהלות מאבקים שלעיתים אורכים שנים ארוכות ואלה משליכים גם על ילדי בני הזוג .

החוק קובע כי בשלב הראשון לפתיחת ההליכים, יידרש הורה המבקש להתגרש, להגיש בקשה ליישוב סכסוך ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

בתקופה בה מתנהל הליך יישוב הסכסוך הכולל פגישות מאורגנות היטב ביחידת הסיוע, חל עיכוב הליכים אוטומטי והצדדים לא יוכלו להגיש תביעות הדדיות והערכאות המשפטיות לא יתערבו , למעט בבקשות לסעדים זמניים - כגון :שמירת מצב קיים, עיכוב יציאה מן הארץ, קביעת דמי מזונות, זמני שהות עם הקטינים ובקשות רגישות נוספות אשר לא סובלות דיחוי, ונדרשת התערבות משפטית דחופה או זמנית, לפיהם המחוקק מתיר במקרים אלו פנייה יישרה לערכאה השיפוטית מבלי לעבור קודם ביחידת הסיוע.

יחידות הסיוע - אלה יחידות בהן ישנם עובדים סוציאליים מטעם משרד הרווחה, אשר הוסמכו כמגשרים, מטפלים, פסיכולוגיים או כ"מתאמים הוריים". החוק כאמור מחייב את הצדדים להגיע ליחידת הסיוע לעד 4 פגישות , בזמנים המוסדרים בחוק, ואלה ללא עלות. בפגישות אלה, ינסו בעלי המקצוע להסביר את ההשלכות המשפטיות, הרגשיות , חברתיות וכמובן כלכליות של ניהול הליכים משפטיים על הצדדים עצמם ועל ילדיהם ויימסר להם מידע על דרכים נוספות ליישוב הסכסוך בדרכי נועם , ככל שהדבר ניתן ליישום וככל שהצדדים יהיו נכונים וקשובים להמלצות כגון: פניה לגישור, טיפול משפחתי או זוגי, הדרכות הורים, משא ומתן כשכל צד מלווה בעורך דין משלו , יועץ פיננסי לניהול הרכוש .

משמורת וחלוקת זמני שהות :

אחד העניינים הקשים ביותר בהליך הגירושין עבור כל בני הבית הוא נושא המשמורת וזמני השהות ועל ההורים לקבל החלטה שאינה נגועה בחוסר תום לב ושאינה מונעת ממניעים של נקמנות, שכן מדובר ביקר להם מכל - הצאצאים שלהם.

ישנם מקרים עצובים מאד, בהם הצדדים משתמשים בילדיהם ככלי מיקוח ואינם חושבים על ההשלכות העתידיות וההרסניות בעיצוב נפשם ואישיותם וכאן תפקיד עורך הדין "לרסן" את הלקוח, אשר מבקש לנהוג כך, ולא ללבות את האש כנגד הצד השני, וזאת על מנת להגן על הקטינים. הם מחוץ למשחק.

ברוב המקרים, בני הזוג מסכימים על חלוקת זמני השהות בין ההורים לילדיהם, אולם במקרים מסויימים מתגלעות מחלוקות קשות ואז נדרשת התערבות עובדים סוציאליים לסדרי דין, אשר מתמנים על מנת לערוך תסקיר מעמיק ולהמליץ על זמני השהות , המלצות עוברות לאישור בית המשפט למתן תוקף של פסק דין .

חזקת הגיל הרך : חלה על ילדים מתחת לגיל 6 , שהוריהם אינם מסכימים ביניהם בעניין המשמורת והסכסוך הועבר להכרעת בית המשפט.

מעבר לשאלת המגדר ( אב או אם ) מאבק המשמורת נכנס לגדר שיח הזכויות, או בעצם מאבק על "צדק חלוקתי " בשאלות של היחס הורה- ילד, הנטייה היא לשוויון בין האב והאם, אולם בעת קביעת המשמורת , יש להתחשב בפרמטרים ריאליים- מציאותיים , סוציולוגיים -  חברתיים, בשנים האחרונות יש ניסיון לבטל את חזקת הגיל הרך - אולם זה לא צלח .

ניכור הורי: מחקרים רבים שנעשו ובחנו את טובת הילד , הוכיחו כי התפתחותם של ילדים, שנמצאים בקשר רציף עם שני הוריהם לאחר גירושין, אינה שונה מהתפתחותם של ילדים אשר חיים במשפחה מאוחדת ואם כן, הרי שהשינויים הם זניחים ולא רלוונטיים.

ניכור הורי הוא מצב בו הילד מבטא ניכור עמוק כלפי אחד מהוריו, כתוצאה מהסתה מתמשכת כנגדו ולרוב זה מתרחש על רקע גירושין . מצב זה הוא תוצאה של הדינמיקה המשפחתית סביב הגירושין ובשנים האחרונות הפך נפוץ בשיח הציבורי .

לילד קיימת זכות בסיסית להיפגש עם שני הוריו ולצערנו העניין של ניכור הורי הפך מאד "שגרתי" כאשר אותו הורה מסית, משתמש בילדיו ככלי מיקוח, על ידי מניפולציות ומונע ממנו מפגשים עם הצד השני על מנת לפגוע בהורה השני , כנקמה .

במקרים אלה, עשויים להיגרם לילדים נזקים קשים אשר משליכים על עתידם, בעיצוב אישיותם ונפשם ויש לפעול בנושא באופן מיידי על מנת לחדש את הקשר של הילדים עם ההורה המוסת, זאת על ידי הגשת תביעות מתאימות ובמקביל לדאוג לטיפול פסיכולוגי בילדים ולמזער את הנזקים המתהווים.

בית המשפט כמובן יבחן את הדברים לעומק וזאת לאחר מינוי עובדים סוצייאלים לסדרי דין, אשר יערכו תסקיר מקיף ויפגשו את בני המשפחה ויגישו אותו לבית המשפט עם המלצות.

ההורים כל כך עסוקים בויכוחים שבינם ובין עצמם והילד יוצא נפסד. אחריות ההורים היא לעודד את הילדים לקיים קשר רציף ויציב עם ההורה השני, כשבפועל הם מונעים ממניעים של נקמנות עד כי לא שמים לב כי שמו את ילדיהם במוקד הסכסוך ואינם מתחשבים כלל בנפשו הרכה.

תפקיד עורך הדין הוא לזהות האם מדובר במקרה חמור ודחוף, שאז ידאג להוצאת צווים מתאימים  ( סנקציות ) כנגד הצד השני ,  המונע את הקשר בין הילדים ובין ההורה השני, יש צורך להעביר מסר חד וברור להורה המסית אם על ידי הטלת קנסות בכל פעם שמונע את הקשר בין הילדים לבין ההורה השני ובין על ידי צווים אופרטיביים הבאים "לחנך" את ההורה המסית .

אלמנט הזמן ומהירות התגובה בהתערבות הוא מאד קריטי ולכן , במקרה של ניכור הורי, עליך לפנות מיד לעורך דין המתמחה בתחום על מנת להוציא צווים מתאימים "שינטרלו" את ההורה המסית ולעצור את "מחול השדים" אותו מנהל ההורה על גבו של הילד.